Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 173b
וְאִם אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב
Traduction
But if the creditor said to the debtor: I am lending the money on the condition that I will collect the debt from whomever I wish, i.e., either the debtor or the guarantor, he can collect the debt from the guarantor. Rabban Shimon ben Gamliel says: If the debtor has property of his own, then whether in this case, where the creditor stipulated this condition, or that case, where he did not, he cannot collect the debt from the guarantor.
וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הֶעָרֵב לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ וְהָיָה בַּעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה וְיַחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ:
Traduction
And so Rabban Shimon ben Gamliel would say: If there is a guarantor for a woman for her marriage contract, from whom the woman can collect payment of her marriage contract instead of collecting it from the husband, and her husband was divorcing her, the husband must take a vow prohibiting himself from deriving any benefit from her, so that he can never remarry her. This precaution is taken lest the couple collude [kenunya] to divorce in order to collect payment of the marriage contract from this guarantor’s property, and then the husband will remarry his wife.
גְּמָ' מַאי טַעְמָא רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ גַּבְרָא אַשְׁלֵימְתְּ לִי גַּבְרָא אַשְׁלֵימִי לָךְ
Traduction
GEMARA: The mishna teaches: One who lends money to another with a guarantor cannot collect the debt from the guarantor. The Gemara at first understands that the mishna is ruling that a guarantor’s commitment is limited to when the debtor dies or flees. What is the reason the guarantor’s commitment is limited? Rabba and Rav Yosef both say that the guarantor can tell the creditor: You gave a man over to me, to take responsibility for him if he dies or flees; I have given a man back to you. The debtor is here before you; take your money from him, and if he has nothing, suffer the loss yourself.
מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן הַאי דִּינָא דְפָרְסָאֵי
Traduction
Rav Naḥman objects to this: This is Persian law.
אַדְּרַבָּה בָּתַר עָרְבָא אָזְלִי
Traduction
The Gemara interjects: On the contrary, the Persian courts go after the guarantor directly, without even attempting to collect the debt from the debtor himself. Why, then, did Rav Naḥman say that excusing the guarantor from payment is Persian law?
אֶלָּא בֵּי דִינָא דְפָרְסָאֵי דְּלָא יָהֲבִי טַעְמָא לְמִילְּתַיְיהוּ
Traduction
The Gemara clarifies Rav Naḥman’s intent: Rather, Rav Naḥman meant to say that this kind of ruling would be appropriate for the members of a Persian court, who do not give a reason for their statements, but issue rulings by whim. Rav Naḥman was saying that it is not fair or logical to excuse the guarantor and cause a loss to the creditor who was depending on him.
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן מַאי לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב לֹא יִתְבַּע עָרֵב תְּחִלָּה
Traduction
Rather, Rav Naḥman said: What does the mishna mean when it says that the creditor cannot collect the debt from the guarantor? It means that he cannot claim payment from the guarantor at the outset, until after it is established that the debtor has no means to repay the debt. After the borrower defaults, the creditor can collect the debt from the guarantor.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרֵב לֹא יִתְבַּע עָרֵב תְּחִלָּה וְאִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה יִתְבַּע עָרֵב תְּחִלָּה
Traduction
This halakha is also taught in a baraita: One who lends money to another with the assurance of a guarantor cannot claim payment of the debt from the guarantor at the outset, rather, he must first attempt to collect the debt from the debtor. But if the creditor said to the debtor: I am lending the money on the condition that I will collect the debt from whomever I wish, he can claim payment of the debt from the guarantor at the outset, bypassing the debtor.
אָמַר רַב הוּנָא מִנַּיִן לְעָרֵב דְּמִשְׁתַּעְבֵּד דִּכְתִיב אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ
Traduction
§ Rav Huna said: From where is it derived that a guarantor becomes obligated to repay a loan he has guaranteed? As it is written that Judah reassured his father concerning the young Benjamin: ''I will be his guarantor; of my hand shall you request him'' (Genesis 43:9). This teaches that it is possible for one to act as a guarantor that an item will be returned to the giver.
מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא הָא קַבְּלָנוּת הִיא דִּכְתִיב תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ
Traduction
Rav Ḥisda objects to this: This incident involving Benjamin is not a case of a standard guarantor, but a case of an unconditional guarantee, as it is written, also in the context of Benjamin, that Reuben said: ''Deliver him into my hand, and I will bring him back to you'' (Genesis 42:37). One who undertakes unconditional responsibility for a loan has a different status than a standard guarantor, as will soon be elaborated. Therefore, a biblical source has yet to be adduced to teach that one can become a standard guarantor.
אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק מֵהָכָא לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ
Traduction
Rather, Rabbi Yitzḥak said that the source is from here: ''Take his garment that is surety for a stranger; and hold him in pledge that is surety for an alien woman'' (Proverbs 20:16). The verse advises a creditor to take the garment of the debtor’s guarantor as payment for the loan.
וְאוֹמֵר בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ אִם מָמוֹן יֵשׁ לוֹ בְּיָדֶךָ הַתֵּר לוֹ פִּיסַּת יָד וְאִם לָאו הַרְבֵּה עָלָיו רֵיעִים
Traduction
And it is stated: ''My son, if you have become surety for your neighbor, if you have shaken your hands for a stranger, you have become ensnared by the words of your mouth, you have been caught by the words of your mouth. Do this now, my son, and save yourself, seeing that you have come into the hand of your neighbor: Go, humble yourself [hitrappes], and assemble your neighbors'' (Proverbs 6:1–3). This last part of the passage means: If your neighbor’s money is in your possession, as you owe it as a guarantor, open up [hatter] the palm [pissat] of your hand and repay him. And if it is not money that you owe him, but rather ''you have become ensnared by the words of your mouth'' and owe him an apology for a personal slight, gather together many neighbors through which to seek his forgiveness.
אָמַר אַמֵּימָר עָרֵב דְּמִשְׁתַּעְבַּד מַחְלוֹקֶת רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר אַסְמַכְתָּא קָנְיָא עָרֵב מִשְׁתַּעְבַּד לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא עָרֵב לָא מִשְׁתַּעְבַּד
Traduction
§ Ameimar said: The issue of whether or not a guarantor in fact becomes obligated to repay the loan he has guaranteed is a dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei. According to Rabbi Yosei, who says that a transaction with inconclusive consent [asmakhta] effects acquisition, a guarantor becomes obligated to repay the loan, whereas according to Rabbi Yehuda, who says that an asmakhta does not effect acquisition, a guarantor does not become obligated to repay the loan. Any obligation one undertakes that is dependent on the fulfillment of certain conditions that he does not expect will be fulfilled, in this case the debtor’s default on the loan, is considered an asmakhta.
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר הָא מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם דְּאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא וְעָרֵב מִשְׁתַּעְבַּד
Traduction
Rav Ashi said to Ameimar that he was conflating these two issues: But it is a daily occurrence, i.e., it is taken for granted, that an asmakhta does not effect acquisition, and it is also taken for granted that a guarantor becomes obligated to repay the loan he has guaranteed.
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי בְּהָהוּא הֲנָאָה דְּקָא מְהֵימַן לֵיהּ גָּמַר וּמִשְׁתַּעְבַּד נַפְשֵׁיהּ:
Traduction
Rather, Rav Ashi said: Through that satisfaction that the guarantor feels when the creditor trusts him and loans the money based on his guarantee, the guarantor resolves to obligate himself to repay the loan. Guaranteeing a loan is unlike a usual case of an obligation undertaken that is dependent on the fulfillment of certain conditions that he does not expect will be fulfilled, in which the commitment is not considered a real one. Here, the one obligating himself experiences a sense of satisfaction when the money is loaned to the debtor, and due to that, fully commits to fulfill his obligation.
וְאִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה כּוּ' אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין נְכָסִים לַלֹּוֶה אֲבָל יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב
Traduction
§ The mishna teaches: But if the creditor said to the debtor: I am lending the money on the condition that I will collect the debt from whomever I wish, he can collect the debt from the guarantor. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: They taught this only when the debtor has no property of his own from which to repay the loan, but if the debtor has property the creditor cannot collect the debt from the guarantor.
וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי
Traduction
The Gemara questions this assertion: But from the fact that the latter clause of the mishna teaches that Rabban Shimon ben Gamliel says: If the debtor has property of his own, then whether in this case, where the creditor stipulated this condition, or that case, where he did not, he cannot collect the debt from the guarantor, by inference one can understand that the first tanna maintains that there is no difference if it is like this and there is no difference if it is like that. Whether or not the debtor has property from which to repay the loan, the creditor can collect the debt from the guarantor.
חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרֵב לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב וְאִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁאֵין נְכָסִים לַלֹּוֶה אֲבָל יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב וְקַבְּלָן אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה יִפָּרַע מִן הַקַּבְּלָן
Traduction
The Gemara clarifies: The mishna is incomplete and this is what it is teaching: One who lends money to another with the assurance of a guarantor cannot collect the debt from the guarantor before first claiming the debt from the debtor. But if the creditor said to the debtor: I am lending the money on the condition that I will collect the debt from whomever I wish, he can collect the debt from the guarantor. In what case is this statement said? When the debtor has no property of his own from which to repay the debt; but if the debtor has property, the creditor cannot collect the debt from the guarantor. This is the halakha with regard to a standard guarantor, but in the case of an unconditional guarantor, even if the debtor has property of his own, the creditor can collect the debt from the unconditional guarantor.
Tossefoth non traduit
חסורי מחסרא והכי קתני. פירש ר''ת בכתב ידו חסורי מחסרא והכי קתני המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב הכי פירושו והכי הלכתא לא יתבע מן הערב תחלה אע''פ שאין לו נכסים ללוה דהיינו קרקעות אלא יתבע מן הלוה תחלה ואם הוא רחוק ימתין לו או ילך לשם לתבעו ולכופו דלא מחתינן לנכסי דערב דלמא אי איתיה הכא ללוה הוה יהיב ליה מטלטלי למלוה ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה תחלה כו' ולא יצטרך להמתין ולחזור אחר הלוה דמשום דלמא פרע ליה מטלטלין לא מטרחינן ליה למלוה כיון דאתני וכגון שאין נכסים ללוה דהיינו קרקעות כדמסיק ואזיל בד''א כו' אבל יש נכסים ללוה דהיינו קרקעות יתבע הלוה תחלה ויכופנו ולא נטריח את הערב כיון דאיגלאי מילתא שיכול להפרע מן הלוה אבל כשאין נכסים ללוה ' ואתני ממי שארצה אפרע מספיקא לא מטרחינן לחזור ולהמתין ללוה אלא יפרע מן הערב כדפרישית וקבלן אף על פי שיש נכסים כו' וחמש מדות בערבות א' המלוה על ידי ערב ולא אתני ממי שארצה אפרע תובע הלוה תחלה בב''ד בין שיש לו ובין שאין לו נכסים ללוה ואם לא יוכל לכופו ללוה ולא ציית דינא נכנס לביתו של ערב ב' אם התנה ממי שארצה אפרע ואין לו נכסים ללוה דהיינו קרקעות נפרע מן הערב תחלה פי' אם ירצה לדון עם הערב תחלה ואם ירצה יתבע מן הלוה תחלה כדאמרינן אם אמר ממי שארצה אפרע יפרע מן הערב ש''מ דברצון המלוה תליא מילתא ג' ואם יש לו נכסים ללוה אפילו אתני נפרע מן הלוה תחלה ד' וקבלן דהיינו תן לו ואני נותן לך בין יש לו נכסים ללוה בין אין לו נפרע מן הערב תחלה ה' נושא ונותן ביד יפרע מן הערב ולא מן הלוה שאין למלוה על הלוה כלום ואם לא מצא שום להפרע מן הערב חוזר על הלוה מדר' נתן דקיימא לן כוותיה אפילו בבעל חוב דעלמא וכולהו ערבין בעי קנין בר מקבלן וערב בשעת מתן מעות וקבלן דהיינו תן לו ואני אתן לך אי נמי שאינו מזכיר לשון הלואה אלא לשון פרעון דקאמר ייט''י דונראי ולא קאמר ייט''י דיברא''י דהלכתא כרבא ולא לימא ואני קבלן וקונין בכליו של קונה וכגון דנקיט ביה שלש על שלש דבציר מהכי לא מהני אם אינו כלי ואין חילוק בין עור לשק כדאמרינן בשנים אוחזין (ב''מ דף ז.) כיון דנקט ביה שלש על שלש לשון רבינו תם ואם היה כתוב בשטר שנעשה פלוני בן פלוני קבלן אומר ר''י דהוי קבלן דאע''ג דלא כתב בו תן לו ואני נותן לך שלא פירש היאך אמר מכל מקום קבלן קאמר דהוי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source